ארכיון תגיות: הרפורמה בבריאות הנפש

לינקים לעוד שבת בנובמבר שלא יורד בה גשם

השבוע הלכה לעולמה שמחה יעל פזואלו. היא היתה פסיכולוגית. היא היתה מתרגלת ומורה בודהיסטית. היא היתה חולת סרטן. אני הכרתי אותה מעט מאוד, כשהשתתפתי בקורס מבוא למיינדפולנס ומדיטציה בהנחייתה. זה היה מפגש בינאישי קצר יחסית, וכזה שאין בו מקום רב להתקשרות אבל היה בה משהו שמאוד משאיר חותם. אולי זה הרוגע שהיה סביבה, או העניין הרב שלה בזולת, אולי הקבלה שלה את החיים (על כל הכאב הכרוך בהם ובסופם) באופן מעורר השראה, אני לא יודע, אבל אני שמח שיצא לי ללכת דווקא לקורס שלה. לשני המפגשים האחרונים היא כבר לא הגיע כי חשה ברע. במוצאי שבת האחרונה נתקלתי בפוסט הזה וגיליתי שהיא נפטרה. לכבודה אפתח את הפוסט הזה בוידאו שלה, שהכותרת שלו אומרת הכל.

האם זהו סופה של הפסיכולוגיה בישראל?*
בתחילת החודש התפרסם מאמר דעה בעיתון הארץ ובו כותב הפסיכולוג רפאל יונתן לאוס על חיסולה של הפסיכולוגיה הקלינית בישראל. או לפחות כך לתפיסתו. הוא מתייחס לשני אלמנטים שונים אך בעלי קשר: הרפורמה בבריאות הנפש שלטענתו מדירה את הפסיכולוגים מהמקצוע ושינויים בלימודי התואר השני ובהתמחות שאמורים להתבצע בשנים הקרובות בהמלצת הוועדה הקלינית במועצת הפסיכולוגים. המאמר הזה עבר מתחת לרדאר של רוב הציבור אבל עורר כמה גלים בקהילה המקצועית המקומית ואף עשה את דרכו אל ארגון הפסיכיאטריה האמריקאי ועורר שם דאגה. משיחות שאני נחשף אליהם בקבוצות דיון מקצועיות אני למד שהדברים לא כל כך נוראיים וקיצוניים כמו שלאוס מציג. גם לי זה הרגיש שהוא קצת נסחף למקום פטאליסטי מדי ונלחם באיום שאני לא בטוח שהוא ממשי. בכל מקרה הובטחה תגובה של משרד הבריאות. כשתהיה אחת כזו אני מבטיח לספר.

שחקי שחקי
באלכסון מביאים מאמר מתורגם על נושא שמדי פעם צץ במאמר כזה או אחר ובעיני הוא חשוב מאוד – ההישגיות שאליה אנחנו דוחפים את הילדים שלנו, העשיה מסביב לשעון על חשבון פשוט משחק רגיל ולא מובנה, האם זה בא על חשבון משהו?

ואם כבר אנחנו בעניין ילדים והורים אז הורים, תשבחו את הילדים שלכם!

וגם זה, נועה יחיאלי שואלת בכתב-העת "חברה" "מה אמורה לעשות אימא בישראל שלא מרגישה שהיא מרחפת בענן ורוד של אושר מרגע הלידה?"

מפת ההפרעות הנפשיות
מאמר ארוך ומפורט ממגזין "אודיסאה" סוקר את התפתחות ה-DSM – מדריך האבחנות הפסיכיאטריות האמריקאי – ובעיקר את הנסיון הכושל לעשות מהפכה תפיסתית במהדורה האחרונה.

ועוד בעניין ה-DSM החדש, אולי הוא בכלל רומן דיסטופי?

בניו יורקר כותבים על הצרות של תעשיית התרופות הפסיכיאטריות

פינת הדהרמה
ההשפעות הטובות של מדיטציה נמשכות גם הרבה אחרי סיום התרגול

לא בדיוק על פסיכולוגיה, אבל מעניין. תומר פרסיקו מראיין את אביתר שולמן על הספר "שירת הארה: הטקסטים העתיקים ביותר של הבודהיזם" בתרגומו.

עד כאן לבינתיים. אבל בקרוב: חדשות מרגשות!

*לא

בחירות 2013: כיצד המפלגות השונות מתייחסות לבריאות הנפש?

לפני ארבע שנים כמעט, כתבתי בבלוג אחר שלי פוסט שבו בחנתי כיצד מתייחסות המפלגות השונות לרפורמה בבריאות הנפש. זה היה שבוע לפני הבחירות וחשבתי שזה יכול להיות מעניין לשאול איך המצעים השונים של המפלגות מתייחסים לנושא שלכאורה הוא קטן, אבל לדעתי הוא מאוד גדול ועבורי הוא מאוד חשוב.

אנחנו עומדים עכשיו כשבוע וחצי לפני הבחירות הבאות והחלטתי שזה זמן טוב לשאול את אותה שאלה. הפעם החלטתי להתייחס לא רק לרפורמה בבריאות הנפש אלא באופן כללי לנושא בריאות הנפש (אבל כן, גם לרפורמה). מעניין אותי לבחון האם המפלגות בכלל מתייחסות לבריאות הנפש כנושא בפני עצמו, ואם כן, מה יש להן להגיד בנושא ומה הן חושבות שצריך להיעשות בתחום (או לא להיעשות, גם זו דיעה לגיטימית). לשם כך הלכתי לרשימת כל המפלגות שרצות לכנסת, חיפשתי את האתרים שלהן, חיפשתי את המצע וניסיתי לאתר בו את נושא בריאות הנפש. בפוסט הזה אפרט את שמצאתי.

אבל רגע קטן לפני כן, לטובת מי שלא מכיר את הנושא של שירותי בריאות הנפש במדינה ואת הרפורמה אכתוב משהו על רגל אחת. יש היום שתי דרכים עיקריות לקבלת שירותים בבריאות הנפש באופן ציבורי ולא פרטי – דרך משרד הבריאות ודרך קופות החולים. משרד הבריאות מפעיל תחנות לבריאות הנפש בערים שונות ברחבי בארץ ובהן ניתן לקבל טיפול בחינם (או כמעט חינם). לעומת זאת, קופות החולים נותנות למבוטחיהן סבסוד שמאפשר להם לקבל טיפול במחיר מוזל, אך הוא מוגבל לבערך שנת טיפול אחת לכל החיים. על פי התכנית של משרד הבריאות, אשר אושרה בשנה האחרונה בצו ממשלתי (ולא בחקיקה), האחריות על הטיפול הנפשי תעבור באופן בלעדי לקופות החולים החל משנת 2015. יש לזה יתרונות ויש לזה חסרונות. לא אכנס לזה כאן, אבל מי שרוצה לקרוא עוד, כתבתי על הרפורמה בפירוט בפוסט ההוא שלי וישנו גם נייר העמדה של התנועה למען הפסיכולוגיה הציבורית.

אז מה מצאתי?

אם לסכם את מה שמצאתי על רגל אחת, אפשר יהיה לומר שרוב המפלגות בכלל לא מתייחסות לא נושא או לא מכירות בו. ברוב המצעים שבדקתי אין התייחסות מפורשת לבריאות הנפש, לא באופן כללי ולא בפרק המוקדש לבריאות. אפשר להסיק מזה כל מיני דברים. ייתכן שמי שכתב את המצע לא מכיר את הנושא ולכן אין התייחסות. ייתכן שמי שכתב את המצע לא חושב שהנושא הזה חשוב בכלל או שאינו מספיק חשוב כדי לקבל התייחסות מפורשת. כשכתבתי בטוויטר שאני הולך לבדוק בכמה מצעים מתייחסים לבריאות הנפש, חבר שאל אותי בכמה מהם מתייחסים לכולסטרול, בעיות לב או צנתורים. אני לא מסכים עם הראייה שבריאות הנפש היא תת-תחום בבריאות כמו "בעיות לב". "בריאות הנפש" זה תחום-על שצריך להיות שווה ערך לתחום העל שהינו "בריאות הגוף". אני לא מבקש מהמפלגות להתייחס פרטנית ל"דכאון" או ל"טיפול קוגנטיבי-התנהגותי", אבל אני כן מצפה מהפוליטיקאים שרוצים את התמיכה שלי להכיר בכך שללא התייחסות נאותה לבריאות הנפש, ועוד במדינה כמו שלנו, לא תיתכן חברה בריאה. זה לא רק נפש בריאה בגוף בריא, זה גוף בריא עם נפש בריאה.

ולא על רגל אחת?

לא כל המפלגות מתעלמות מהנושא, אבל רובן כן. כאשר לא מצאתי התייחסות לנושא במצע המפלגה (אם בכלל יש מצע), שלחתי מייל ו/או פניה דרך עמוד הפייסבוק של המפלגה וביקשתי לקבל התייחסות. חלק מהמפלגות ענו לי ואביא את התגובה בהמשך. כעת אעבור מפלגה מפלגה, החל מאלו שמתייחסות לנושא, ואז אעבור לשאר המפלגות. כדאי לציין שאם לא מצאתי בקלות את מצע המפלגה (או את האתר, הייתי בטוח שב-2013 לכל מפלגה יהיה אתר) – לא טרחתי לציין אותה כאן.

מרצ: ציון לשבח מספר 1
מפלגת מרצ פרסמה לאחרונה מצע מאוד מפורט. בפרק "חברה וכלכלה" ישנה התייחסות ברורה לעמדת המפלגה בנוגע לבריאות הנפש (ההדגשים שלי, וכך יהיה לאורך כל הפוסט):

המשך הכללת הטיפול בנפגעי נפש בקהילה בסל הבריאות תוך שמירה על מערך המרפאות הציבוריות, הבטחת זכויות העובדים והעובדות ואיכות וזמינות ההכשרה המקצועית.

מרצ נוגעת פה קודם כל בצורך לשמור על הטיפול הנפשי במסגרת סל הבריאות, אך לא מתחייבת בנוגע לרפורמה. סל הבריאות יכול (ואמור) להיות חלק מהרפורמה, שהרי מדובר בסבסוד של קופות החולים. אבל מרצ כן מתייחסת פה לשמירה על מערך המרפאות הציבוריות וזה נושא קריטי בעיני, כי מדובר במערך מרפאות שקיים כבר עשרות שנים ויש בו הרבה מאוד ידע צבור ונסיון. אני גם מאוד שמח על המשפט בנוגע להבטחת זכויות העבודים ואיכות ההכשרה המקצועית. יש להבין שהמרפאות הציבוריות הן הכלי שבעזרתו מכשיר משרד הבריאות את העובדים במערכת בריאות הנפש. אני מתמחה בבריאות הנפש במרפאה ציבורית ושם אני מקבל את ההדרכות המעשיות והתיאורטיות שלי ולמעשה לומד את המקצוע תוך כדי עשייה. נכון להיום, הרפורמה בבריאות הנפש בכלל לא הגדירה מה יעלה בגורל המתמחים והסטודנטים שמוכשרים במרפאות ואין התייחסות לשמירה על ההכשרה המקצועית.

עוד כותבת מרצ:

הבטחת כניסתן של נפגעות תקיפה מינית לרפורמה בבריאות הנפש.

זו אמירה מאוד חשובה. אני לא רוצה להעמיס במילים, אז אפנה אתכם שוב לפוסט שלי מהבחירות הקודמות, וקראו בו את הפסקה על מי זכאי לטיפול נפשי.

חד"ש: ציון לשבח מספר 2
מפלגת חד"ש היא המפלגה השניה שהמצע שלה כולל התייחסות ברורה מאוד לבריאות הנפש. התייחסות זו כלולה במסמך תכנית הבריאות של חד"ש (PDF):

ביטול התכניות להפרטת בתי-החולים ובריאות הנפש… יש להבטיח טיפולי שיניים, בריאות הנפש, וטיפול ואשפוז סיעודי נגישים ללא עלות נוספת לכלל האזרחים.

יותר ברור מזה אי אפשר להיות. חד"ש, באופן לא מפתיע, מצהירה למעשה על רצונה לבטל את הרפורמה בבריאות הנפש ולאפשר לכלל האזרחים לקבל שירותים נפשיים דרך המדינה.

וזהו. מתוך 34 מפלגות הרצון לכנסת ה-19, רק שתיים מהן התייחסו בצורה ברורה לבריאות הנפש. מבחינתי, רק שתיים מהמפלגות האלו מכירות בנושא בעצמן. לשמחתי, אחת מהן היא המפלגה שאצביע לה.

דעם
לפני שאעבור לשאר המפלגות, אני רוצה להתייחס למפלגה שלא ברור אם תעבור את אחוז החסימה, אבל מגיע לה לגמרי להיות בכנסת ואנחנו צריכים עוד כמוה בכנסת. הסיבה שאני מציין אותה כאן, אחרי מרצ וחד"ש (שמבחינתי "ניצחו" בבדיקה שלי), היא שלמרות שאין לה התייחסות מפורשת במצע, קיבלתי מהם את התגובה הכי ברורה ומפורטת בנושא.

אז במצע של דעם אין התייחסות לבריאות הנפש, אך אפשר לנחש מה תהיה דעתם לפי המשפט "דעם דורשת מהממשלה להלאים שירותים חברתיים". כמו עם שאר המפלגות שלא התייחסו לנושא במצע, פניתי אליהם ישירות וקיבלתי את התגובה הבאה:

דעם דורשת רפואה ציבורית חינם לכלל האזרחים, ובכלל זה כלולים שירותי בריאות הנפש.

דעם מתנגדת לרפורמה של שירותי בריאות הנפש, שמהווה הפרטה נוספת של מערכת בריאות ציבורית חשובה.

גם כאן, כמו במקרים אחרים של הפרטה, הרפורמה מוצעת כפתרון למצב בעייתי שהוא יציר כפיה של מדיניות "ייבוש" תקציבי ארוכת שנים.

גם כאן כמו במקרים אחרים של הפרטה, התוצאה הצפויה היא פגיעה כפולה:
פגיעה אחת היא במענה שיינתן לאזרחים ולחולים, הן בטיב הטיפול והן בטיב המטפלים עקב חיסכון בהדרכות לאנשי מקצוע.

פגיעה שניה שחשוב לנו לציין בהקשר זה היא במעמד העובד על ידי ריסוק העבודה המאורגנת באמצעות הפרטה.

מדובר כאן בעצם על הפרטה כפולה: כספי ציבור מתקציב המדינה יעברו אל קופות החולים, אשר הנן היום תאגידים פרטיים, ואלה יעשו מיקור חוץ של השירותים לעמותות פרטיות וחברות כוח אדם.
הפתרון הדרוש באמת הוא הלאמת שירותי בריאות הנפש ותקצוב נאות שלהם.

עכשיו אעבור לשאר המפלגות. בבקשה, אל תנסו להסיק משהו מסדר הצגת המפלגות. הצגתי את מרצ, חד"ש ודעם ראשונות כי ההתייחסות שלהן היתה הכי לעניין, לדעתי. מכאן והלאה, הסדר הוא אלפביתי.

אור – מפלגה ישראלית הומניסטית

זו מפלגה קטנה שכנראה לא שמעתם עליה. במצע שלה אין התייחסות לנושא, אבל יצרתי קשר עם ראש המפלגה, ירון ידען, שענה לי שהוא לא מכיר את התחום וביקש הרחבה. שלחתי לו מייל קצר עם הסבר על מערכת בריאות הנפש והרפורמה וקיבלתי את התגובה הבאה:

מפלגת אור פועלת מתוך כבוד האדם. ברור שנפעל לקדם את בריאות הנפש. לכן התעניינתי בפרטים כדי להבין כיצד לתעל זאת. אתיעץ עם חברי דוקטור דוד גרין פסיכולוג קליני ובעל מכון גרין.

ארץ חדשה

מפלגת #ארץחדשה רוצה לשנות את השיטה, אבל מה בנוגע לעניינים נוספים? במצע שלה יש פרק שמתייחס לבריאות, ושם נכתב:

המחלה של מערכת הבריאות היא ההפרטה… צריך להכניס את כל הזכויות בביטוחים המשלימים של קופות החולים לביטוח הממלכתי הבסיסי כך שהכסף יזרום למערכת הבריאות הציבורית ולא למערכת הפרטית.

מעבר לכך, פרק הבריאות, על 5(!) השורות שבו, מתייחס בעצם רק למערכת הבריאות של בתי החולים ולרופאים. אולי כי על זה היו מחאות בשנתיים האחרונות.

דור בוני הארץ (הגמלאים)
הגלגול החדש של מפלגת הגמלאים, הבון טון של אחת ממערכות הבחירות הקודמות. ציפיתי דווקא להתייחסות לזכויות בריאות הנפש של האוכלוסיה המבוגרת אך לא מצאתי.

הבית היהודי
אם גם בשבילכם שלומי זה לא רק שבת, או משהו כזה, אז יש לכם בית, ובבית יש אח שקוראים לו בנט. והאח הזה כנראה חושב שאם קשה לכם, זבשכ"ם.
מפלגת הבית היהודי פרסמה מסמך עקרונות. המילים "בריאות" או "נפש" לא מופיעות בו. זה כנראה לא חשוב. (והם צודקים, הרי מפלגה שמצהירה על כך שיש אצלהם הכי הרבה קרביים והיא הכי אוהבת את חיילי צה"ל מבינה היטב שחיילים צריכים להיות גברים ואם הם לוקים בהלם קרב המדינה לא צריכה לדאוג להם, או משהו כזה)

הירוקים
פרק הבריאות במצע הירוקים לא מתייחס לנושא בריאות הנפש.

הליכוד
למפלגת השלטון, שרוצה להישאר בשלטון, אין מצע. כי בשביל מה צריך מצע? כמו שאמר השר גלעד ארדן, שנבחר במקום השני בפריימריז, מצע זה פשוט לא חשוב.

העבודה
מפלגת העבודה פרסמה מצע ותכנית כלכלית מפורטים. במסמך המצע (PDF) אין התייחסות לבריאות הנפש. אמנם כתוב ש"מפלגת העבודה תחתור לשיקומה ולחיזוקה של מערכת הבריאות הציבורית בישראל" אבל זהו.

במסמך התכנית הכלכלית (PDF) נכתב ש"נגישות לשירותי בריאות ורפואה מתקדמים, איכותיים וזמינים הינה זכות יסוד אנושית אותה יש להבטיח לכל תושב במדינת ישראל. התופעה במסגרתה הופכות הבריאות והרפואה מזכות יסוד למוצרים סחירים אשר רק בעלי יכולת מסוגלים לרוכשם, הינה פסולה מבחינה מוסרית… תהליכי ההפרטה והמסחור של מערכת הבריאות מעמיקים ומרחיבים את הפער הקיים בין מרכז ופריפריה ואת הדרתן של קבוצות שונות מזכאות לשירותי בריאות ".

אפשר לנסות להבין מזה את דעת המפלגה גם על בריאות הנפש. אני לא קיבלתי מהם תגובה.

התנועה
למפלגת התנועה אין מצע. הם כתבו "מסמך עקרונות" ובפרק הבריאות נכתב שצריך לעשות "יישום רפורמות נדרשות במערכת הבריאות", אבל מי יודע מה זה אומר?

יש עתיד
במפלגתו של יאיר לפיד, שמבטיחה פוליטיקה חדשה, אין בכלל מצע. יש דפי עקרונות. שיהיה. במסמך על עקרונות הבריאות אין התייחסות לבריאות הנפש. זה בכלל מסמך די מסתורי שמדבר על "תכנית הבראה למערכת הבריאות, הכוללת שינויים מבניים, תקציביים ותפישתיים", אבל השד יודע מה זה אומר.

מצד שני, קיבלתי תשובה ממפלגת יש עתיד במייל, וכך גיליתי ש:

מפלגת "יש עתיד" בעד הרפורמה בבריאות הנפש מתוך תפיסה של שילוב אנשים עם מוגבלויות, מכל סוג, בחברה, בדיור, בחינוך וכמובן גם בבריאות.

עוצמה לישראל

המפלגה שמבינה שבלי חובות אין זכויות, בכלל לא מתייחסת לנושא הזה של בריאות הנפש או בריאות בכלל (מלבד אמירה כללית על הרחבת סל הבריאות).

עלה ירוק – הרשימה הליברלית
עלה ירוק הפכה להיות משהו קצת יותר נרחב ממפלגה שתומכת בלגליזציה של קנאביס, ומציגה תפיסת עולם ליברלית, או ליברטריאנית אם תרצו. במצע שלה, לצערי, אין התייחסות לנושא.

קדימה
למפלגת קדימה, תתפלאו או לא, אין אתר, יש עמוד בפייסבוק ובו אפשר למצוא את המצע. באופן לא מפתיע בכלל, המצע שלהם בנוגע לבריאות הוא כמעט זהה למצע של "התנועה", וכמוהו, לא אומר כלום.

ש"ס
בש"ס – "אבירת" ההגנה על החלשים, כן? – אין מצע, והם אפילו מסבירים שהם לא צריכים אחד כזה. מה שכן יש הוא מסמך עקרונות. הוא לא כולל התייחסות לבריאות הנפש מלבד המשפט "הכללת הפסיכיאטריה והגריאטריה לסל שירותי הבריאות המסופק על ידי קופות החולים."

זהו. יש עוד מפלגות כמובן, אבל לחלק גדול מהן בכלל אין מצע, או שיש והוא לא מוצג בצורה ברורה.

לסיכום

גם במערכת הבחירות הנוכחית נראה שמצב מערכת בריאות הנפש לא ממש מטריד את הפוליטיקאים. אפשר וצריך לציין לשבח את מרצ וחד"ש שבכלל התייחסו לנושא הזה מטעמן, וגם את שאר המפלגות שטרחו לענות לי (יש עתיד, אור ודעם). לצערי, אני יכול פשוט להעתיק את הסיכום שלי מהפוסט הקודם, כי הוא עוד רלוונטי:

אולי אני מצפה יותר מדי ממסמך כמו מצע מפלגה. אולי לא. לי זה נראה כאילו הנושא הזה לא באמת מעניין את אלו שרוצים לנהל את העניינים. וזה אומר שהמטופלים לא מעניינים אותם. וזה גם אומר שהמטפלים לא מעניינים אותם. בקיצור, הם רוצים שיפסיקו לנדנד להם וימשיכו לסבול בשקט. רק שיעשו טובה, בפעם הבאה שתהיה מלחמה והמדינה תתהדר בכמות נפגעי החרדה שיש לה – שתדאג שיהיה מי שיטפל בהם.