הכנסת אישרה: גם פסיכולוגים שאינם קלינים יוכלו לטפל

אמש נערכה הצבעה במליאת הכנסת במהלכה עבר התיקון לחוג הפסיכולוגים בקריאה שניה ושלישית, מה שאומר כמובן שהתיקון אושר וייכנס לספר החוקים. יש מי שמתייחס לכך, ובצדק, כשחר של יום חדש בעולם הפסיכולוגיה הישראלי.

לטובת מי שלא זוכר או מכיר את הנושא, הנה תקציר הדברים. על פי חוק הפסיכולוגים רק לפסיכולוג קליני מותר לעסוק בטיפול נפשי. פסיכולוג קליני הוא מי שסיים תואר שני בפסיכולוגיה וביצע התמחות קלינית בהתאם לדרישות משרד הבריאות. המשמעות היא שפסיכולוגים אשר התמחו בתחומים אחרים, כמו פסיכולוגיה שיקומית או רפואית, אינם מורשים לעסוק בטיפול נפשי. יש לציין שאלו פסיכולוגים שעשו התמחות כמו הפסיכולוגים הקליניים: התמחות שאורכת ארבע שנים, שיש לה דרישות מאוד ספציפיות ולא פשוטות, ושבסופה מבחן התמחות – כך שלא ניתן לומר שאין להם ידע ונסיון. השאלה היא כמובן, במה הידע והנסיון הזה מתמקד.

כפי שכתבתי כאן לפני כמה חודשים, ח"כ משה מטלון מסיעת ישראל ביתנו יזם שינוי של החוק כך שיאפשר גם לפסיכולוגים מומחים שאינם קליניים לעסוק בטיפול נפשי. ב-18 לאוקטובר נערך דיון בועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת שאישרה את הבאת החוק לקריאה שניה ושלישית וכאמור, אמש החוק אושר. אני עדיין מחכה שהנוסח הסופי של החוק יופיע ברשומות לפני שאחווה דעה על העניין. הסיבה לכך היא שבדיון שנערך בועדת העבודה, הרווחה והבריאות ב-18 לאוקטובר, הוסרה הדרישה למומחיות מהצעת התיקון (פרוטוקול הועדה). זהו מצב אבסורדי, כמובן, כי זה מייתר את הצורך בהתמחות ופותח פתח לכל פסיכולוג בעל תואר שני לעסוק בטיפול נפשי מבלי שעבר הכשרה מלאה ורצינית. אבל עד שלא אדע מה כתוב בנוסח הסופי והמאושר אני לא רוצה לשפוט.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.