תזכורת: בסדרת הפוסטים "אז אתה רוצה להיות פסיכולוג" אספר לכם על התהליך שנדרש לעבור מי שרוצה לעבוד כפסיכולוג בארץ, עם תיבול מהחוויות האישיות שלי. סדרה זו נולדה כשהבנתי שאין שום מקור אחיד ומקיף ברשת עבור מי שבאמת רוצה להכנס למקצוע ומתעניין לדעת מה נדרש ממנו. בפרקים הקודמים: מה זה אומר להיות פסיכולוג ; התואר הראשון ; לקראת תואר שני – ממוצע התואר הראשון
פרק רביעי ובו יתואר
סוג לא נעים של מבחן מעבר
שאלות בסטטיסטיקה וקריאה בלועזית
ירתיעו אפילו את כלבתנו עזית
בואו וקראו על מבחן המתא"ם
חמש וחצי שעות של עונג מושלם
אוקיי, אז עכשיו אתם מבינים שכדאי להשקיע, להוציא ממוצע 90 – אבל לא להשתגע. אתם צועדים בדרך הנכונה על שביל עפר רחב ידיים, לימינכם ולשמאלכם קורסים שונים ומשונים שאותם אתם צולחים בהצלחה כזו או אחרת. לפניכם אתם רואים את האופק, ובו תעמדו עם טפסי ההרשמה לתואר השני ותגישו אותם למזכירות.
אך הדרך ארוכה היא ורבה. לפניכם מופיע לפתע הר שחור וגדול שאותו אתם חייבים לטפס כדי לעבור לצד השני. המתא"ם.
ראשי התיבות מתא"ם משמעם "מבחן לתארים מתקדמים". למעשה מדובר במבחן לתארים מתקדמים בפסיכולוגיה, ולא לכולם. בחינת המתא"ם היא בחינה הנכתבת ומועברת על ידי המרכז הארצי לבחינות והערכה – אותו גוף שאחראי על הפסיכומטרי שעשיתם או לא עשיתם. בחינת המתא"ם היא חובה בכל המגמות, מלבד מגמות מסוימות באוניברסיטת תל אביב (שבטח תיישר קו עם השאר בשנים הקרובות).
בחינת המתא"ם מורכבת משני חלקים. החלק הראשון עוסק בשיטות מחקר בפסיכולוגיה. חלק זה מכיל 40 שאלות (חלקן פתוחות) בנושאים הקשורים לשיטות מחקר, שימוש בסטטיסטיקה במחקר וכדומה. בעבר היה פרק של ידע כללי בפסיכולוגיה. הוא בוטל, אך בחלק שיטות המחקר אפשר למצוא שאלות הנשענות על ידע כללי בתחום.
החלק השני הוא פרק הבנת טקסטים מדעיים. בדומה לפרק הבנת הנקרא באנגלית בפסיכומטרי, כאן מקבלים טקסט לקריאה ואחריו מתבקשים לענות על מספר שאלות. בשונה מהפסיכומטרי, הטקסט הוא קשה יותר, כי מדובר בטקסט מדעי באחד מתחומי הפסיכולוגיה. הדגש כאן הוא לא ממש על הידע באנגלית (וחלק מהמילים מתורגמות לעברית) אלא על היכולת להבין טקסט מדעי בשפת המקור ולהסיק ממנו מסקנות.
החלק הראשון נמשך כשעתיים והשני כשלוש שעות, עם הפסקה ביניהם. בסך הכל, כחמש וחצי שעות מבחן. לא פשוט. אך בהחלט אפשרי.
הציונים במתא"ם נעים בין 50 ל-150 ומנורמלים כך שהממוצע הוא 100 וסטיית התקן 20 ((בדקו את עצמכם: אם לא הבנתם את המשפט הזה אתם חייבים לרענן את הסטטיסטיקה שלכם)).
אוקיי, אבל דבר במספרים. כמה אני צריך בשביל להתקבל?
התשובה לשאלה הזו, שוב, היא התשובה האהובה על כל הפסיכולוגים: תלוי. תלוי לאיפה אתה מנסה להתקבל ותלוי בפרמטרים האחרים שתפגין במהלך מסכת הקבלה. כל מוסד מפרסם באתרו את הפרטים המדויקים של ציון המינימום הנדרש, אך הוא לא מחייב ולא מבטיח שאם עברתם את הציון הזה תתקבלו. חלק מהמגמות אף עושות לנו טובה ומספרות מה היה רף הקבלה בשנים הקודמות, אך מן הסתם, נתון זה משתנה משנה לשנה ולא בהכרח ינבא אם תתקבלו או לא. אז אי אפשר באמת לקבוע כמה צריך בשביל להתקבל, אבל אפשר לקבל מושג. העצה הכי בטוחה שאני יכול לתת לכם היא קלישאתית להפליא אבל נכונה: תלמדו טוב למבחן, תשקיעו בו, תגשו אליו מוכנים ועם בטחון. זה מבחן חשוב מאוד, אבל כמו בתואר הראשון – לא שווה להשתגע ממנו. אתם לא חייבים להוציא 150 ואפילו לא 140. Do your best…
מהנסיון האישי שלי אני יכול לספר לכם שלא חייבים ציון בשמיים כדי להתקבל. בתואר השני למדו איתי אנשים שקיבלו 100 (סטיית תקן אחת מתחת לממוצע) והם מטפלים מצוינים. מצד שני, אני לא רוצה להגיד לכם לא ללמוד ולהשקיע במתא"ם – כי צריך. בכל זאת, מבחן חשוב ומשמעותי עבורכם.
איך לומדים למתא"ם
אף אחד לא יהיה מופתע לשמוע שקיימים קורסי הכנה למתא"ם. חיפוש זריז במנוע החיפוש האהוב עליכם ימצא לכם את מה שאתם מחפשים. תוכלו לקחת קורס מלא או להשיג את ספרי ההכנה ולהשתמש בהם. האמיצים יבחרו ללמוד לבד בעזרת חוברת ההכנה של המרכז הארצי לבחינות והערכה.
באתר "פסיכולוגיה עברית" מופעל פורום הכנה למתא"ם שבו תוכלו למצוא ספרים למכירה, טיפים שונים וכמובן לשוחח עם שותפיכם לטיפוס המפרך על ההר הזה.
בתקופה בה אני ניגשתי למתא"ם, היתה רק חברה אחד שהציעה קורס הכנה למבחן – פתרונות. החברה הוקמה על ידי פסיכולוגים וסטודנטים לפסיכולוגיה, כך שאפשר לסמוך על כך שהם יודעים על מה הם מדברים. אישית אני מאוד ממליץ על הקורס של פתרונות ((לספקנים: אין לי קשר לחברה או למישהו מעובדיה)). הוא מאוד עוזר בטיפוס על הר המתא"ם. קודם כל כי הם עושים עבודה טובה ומעירים מרבצם דברים שהספקתם לשכוח, כמו מה זה בדיוק ניתוח שונות ואיך זה עובד, וכי הם ממקדים את העניין בעיקר, הרחק מהתפל. לאחרונה החלו האנשים של פתרונות להפעיל בלוג חביב על לימודי פסיכולוגיה, מה שמוסיף להם עוד כמה נקודות זכות.
מאז נפתחו עוד כמה קורסים, כמו בבית הספר האמריקאי, אך אני ממש לא מכיר את הקורסים כדי לחוות עליהם דעה. אם מישהו מהקוראים עשה אחד מהם, אשמח אם יספר על כך בתגובות.
שימו לב – שלא כמו הפסיכומטרי, המתא"ם נערך פעם אחת בלבד בשנה, בסביבות אוקטובר. תשתדלו לא לפספס את ההרשמה לבחינה כי אז תאלצו לחכות שנה שלמה כדי להבחן, מה שכמובן ידחה את כל סבב הקבלה שלכם לתואר השני. אם חשוב לכם להמשיך לתואר השני מיד לאחר התואר הראשון, מומלץ לעשות את המבחן בין השנה השניה לשלישית.
עד כאן לעניין המתא"ם. קשה להרחיב יתר על המידה בנושא כי הוא די ברור. מי שיש לו שאלות נוספות, ספציפיות או כלליות, מוזמן לשאול בתגובות. ומי שרוצה לחלוק חוויות מהמתא"ם שלו, מוזמן גם כן.
ולאן ממשיכים עכשיו? כיסינו בינתיים שני שלישים מהשילוש הקדוש של הקבלה לתואר השני בפסיכולוגיה: ממוצע התואר הראשון והמתא"ם. דרך ארוכה עוד לפנינו, כשאנו מתקרבים למשעול המתיש מכולם – הראיון האישי… כל זאת ועוד – בפוסט הבא.
מקור התמונה הגדולה | מקור התמונה הקטנה
מתיש משהו להתקבל לתואר השני בפסיכולוגיה. המתא"ם זה לקלינית או לכל התארים השניים בפסיכולוגיה? כי נראה לי שפספסתי…
וכמו תמיד – אחלה פוסט.
נטלי
הי נטלי, אין ספק שזה מתיש… אבל זה מה יש, ומי שאוהב את זה, צריך לחרוק שיניים ולהשתדל להנות מהדרך 🙂
בתקופה שבה אני התקבלתי ללימודים, המתא"ם היה למגמות הטיפוליות (קלינית, קלינית של הילד ושיקומית). אבל כשכתבתי את הפוסט בדקתי באתרים של האוניברסיטאות השונות וראיתי שהן התחילו לבקש מתא"ם גם עבור מגמות מחקריות (כמו פסיכולוגיה חברתית או קוגנטיבית). כמו שציינתי בפוסט, רק אוניברסיטת תל אביב נשארה עם מתא"ם רק למגמות הטיפוליות, אך אני מעריך שזה ישתנה בעתיד.
אגב, הרבה יותר הגיוני שהמתא"ם יהיה לכל התארים השניים, כי מה שהוא בודק הוא ידע ויכולת בנושאים הקשורים לעריכת מחקר, ולאו דווקא לנושאים טיפוליים.
ממה שאני הבנתי מתאם כמו פסיכומטרי לא ממש משקף יכולת למידה אקדמית אלה כלי סינון מעומדים .
אני למשל דיסקלקולית כך שכל נושא הסטטיסטיקה היא כמו לבקש באדם עוור לצייר ציור … אפשרי אבל קשה לאללה (עינויי של ממש).
כך שאני וויתרתי על כל הנושא הזה
החלטתי שלא בא לי לעבור את כל הvia doloroza (דרך ייסורים) ושיש דרכים אחריות להגיע למקצוע טיפולי ..
אני גם קוראת בפורום לקראת תואר II ואני רואה איך פשוט המתאם הזה מוציא אנשים (צעירים ומשכילים:) ) לצאת מכל פרופורציה (לעשות אותו איזה 4 X לוותר על החיים ז"א לא לישון , לא לבלות ופשוט להתמסר למבחן הזה ב1000% אחוז)
להוציא הון עתק על קורסים , מורים פרטיים וכו..
תראה אני לא נגד . מי שרוצה ומרגיש שהוא מסוגל לעמוד בזה דרך צלחה..
אבל מצד שני גם לא לוותר על החיים שמעבר , לאכול בריא, לעשות פעילות גופנית , לצאת לבלות לפעמים לישון כמו שצריך וכו..
לא לעבד פרופורציות
עלמה
עלמה – הדבר הראשון שאני אומר הוא לא לאבד פרופורציות כשזה נוגע למתאם (או לכל מבחן אחר בחיים, למעשה). אני מכיר את האנשים האלו, שיש להם באמת את כל הכישורים, שמתחרפנים מהמבחן הזה, לומדים ימים כלילות ונכנסים לחרדות משל היו על הספינות בדרך לחופי נורמנדי. ובאמת חבל, אפשר לעשות את זה אחרת.
אני חושבת שמעבדים פרופורציות בגלל כל הנושא הפסיכולוגיה הקלינית שנחשבת לה' מקצוע (של high society) וכו..
ברגע שיגיעו למסכנה שפסיכולוגיה זה עוד מקצוע ומי שטיפול הוא בדמו יכול להגיע לזה בעוד דרכים ולא רק פסיכולוגיה קלינית קצת יוריד ממנו לחץ . לא סוף העולם …
עושים פעם … פעמיים ואז מחפשים דרכים אחרות כדי להגיע להיות מטפל
לא שמים את החיים על המזבח כדי להיות פסיכולוג
מכירה עו'סים ומטפלים בהבעה ויצירה שעושים עבודה נפלאה ולא פחות טובה או מקצועית מפסיכולוג.
לקחתי את הקורס בבית הספר האמריקאי. גם שם עברו איתנו על סוגי שאלות, חילקו את המערכת לסטטיסטיקה- חזרה על החומר ששכחנו 🙂 ותרגול טקסטים ושאלות ניתוח דומות למבחן.
אני מאד מרוצה מהקורס, עכשיו בשנה ג' ויודעת שציון מעולה כבר יש לי.
חברה שלי עשתה קורס בפתרונות וגם מרוצה מהקורס.
עלמה, כל מבחן אפשר לעבור. ברור שצריך להשקיע ויש מחיר לכל החרשנות הזו.. אגב, אני מכירה מישהי, עולה חדשה, שעברה את GRE בפסיכולוגיה והתקבלה לתואר שני בלי מתא"ם. זה יכול להיות פתרון עבורך…
🙂
אני חושב שזו לא חכמה לשאול את הסטודנטים לפסיכולוגיה של תואר השני במגמה הקלינית, אם הקורס מתאם עזר להם או לא, וכמה. וכן- ברור שהוא עזר להם (קיצוץ תחום…) מנסיוני אחרי 2 בחינות מתאם, אין תחליף למיומנות קריאה מהירה ויעילה באנגלית, וזאת הכי מומלץ לעשות בעזרת קריאה שיטתית של מחקרים בפסיכולוגיה (לפחות 5 מחקרים בכל תת תחום בפסיכולוגיה). המכונים הם יעילים למי שכבר יש לו את זה- שליטה טובה בקריאה והבנה מחקרית באנגלית. לכל השאר- הקורס לא יעשה את העבודה. ואת מה שאני אומר, שום מכון הכנה לא יגיד. וחבל.
תודה רבה!!! עזרת לי מאוד!
היי,
אני מתלבטת כרגע אם לגשת למבחן מתאם,
השאלה שלי עד כמה ההצלחה בלימודי התואר הראשון מנבאים הצלחה במתא"ם?
אני סטודנטית שנה שנה שנייה, הממוצע שלי עומד על 90 ויש לי ציונים גבוהים במיוחד בסטטיסטיקה ושיטות מחקר, מבחינת האנגלית אני ברמה טובה. אך האם רמת הקושי של לימודי התואר תואם לרמת הקושי של המבחן מתא"ם?
שאלה שנייה- האם ניתן לגשת לתואר שני בתחום הטיפול-שיקומי בדרכים עקיפות ולא דרך תואר שני בפסיכולוגיה?
תודה על העזרה,
מיכל
מיכל –
לגבי האם לימודי תואר ראשון מנבאים הצלחה במתא"ם, אין לי מושג, זו שאלה אמפירית.
אבל לפי מה שאת מתארת אני חושב שיש לך סיכוי טוב, המתא"ם מאוד מבוסס על סטטיסטיקה ושיטות מחקר ואם יש לך אנגלית טובה זה גם חשוב. הלמידה למתא"ם לא ממש דומה ללמידה בתואר הראשון. היא אינטנסיבית, זה כן, אבל זה מאמץ ממוקד שמזכיר קצת יותר (עם הבדלים בולטים) למידה לפסיכומטרי.
לגבי השאלה השניה, התשובה היא כן. אפשר דרך תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית, אפשר דרך לימודי טיפול בהבעה למיניהם וכדומה. אבל לפי הבסיס שאת מתארת נשמע שהמתא"ם לא צריך להפחיד אותך.
תודה רבה! אחלה פוסט!
🙂
המאמר היה מדוייק ומקצועי וכולל בתוכו את כל המידע עבור נושא המתא"ם .
תודה רבה על ההשקעה.
תודה רבה! עזרת עם כמה התלבטויות.. ומור תודה על התגובה, אני אתחיל לקרוא מאמרים מעכשיו
היי,
רציתי לבקש אם אפשר להרחיב על התואר הראשון יותר…
רוב האנשים לומדים תואר ראשון ושואפים לשני אך רק מעטים מצליחים להגיע לתואר שני,
השאלה היא – מה אפשר לעשות עם תואר ראשון בפסיכולוגיה , במידה ונשארת רק איתו ובאמת לא הצלחת להגיע לתואר שני ?
אשמח לתשובה בהקדם.
תודה.
הי סטודנטית לעתיד – האמת היא שאין הרבה מה לעשות עם תואר ראשון בפסיכולוגיה, לפחות לא לאורך זמן אם רוצים קריירה בתחום. אפשר ללכת לעבודות כמו משאבי אנוש ודברים מהסוג הזה אבל אם רוצים להמשיך למקצוע טיפולי צריך, ובכן, להמשיך. לא חובה להמשיך לתואר שני בפסיכולוגיה קלינית (או מגמה אחרת). אפשר לעשות תואר שני בעבודה סוציאלית קלינית, למשל, שיאפשר להתחיל לטפל אפילו מוקדם יותר, או ללכת ללימודי תרפיה בהבעה (אמנות, מוזיקה ועוד)
תודה רבה על הפוסט! ענייני וממוקד.
אני עכשיו לקחתי קורס אחד באוניברסיטה הפתוחה (מבוא לפסיכולוגיה) כדי להבין האם הנושא מעניין אותי, ובינתיים ההתרשמות מאוד חיובית. אבל אחרי קריאת הפוסט הזה על מבחן המתא״ם זה קצת מפחיד אותי. האם גם לפסיכולוגיה ארגונית צריך לעבור את המבחן?
כמו שרשמת, אתה ממליץ לעשות את המבחן בין השנה השניה לשלישית. האם במצב כזה כבר יש לך את כל הידע הדרוש כדי להצליח במבחן?
דינה – אני לא בטוח לגבי ארגונית, מומלץ שתבדקי באתרים של האוניברסיטאות.
בנוגע לרמת הידע בשנה השניה – אני מתייחס לשנה שניה בתואר לא מהפתוחה, כך שבשנה השניה אני מניח שמגיעים עם יותר קורסים מאחוריך (אבל אולי אני טועה). בכל מקרה, בהחלט אפשר במצב הזה לגשת למבחן וגם אפשר להיעזר בקורסי הכנה. את יכולה לקרוא עוד על המבחן באתרים השונים העוסקים בו. רוב הידע הנדרש הוא בענייני סטטיסטיקה ושיטות מחקר.
היי, אני סטונדנטית לשנה א' במדעי ההתנהגות במרכז האקדמי רופין.
קודם כל, הפוסטים שלך מעניינים ומרגיעים מאוד אז תודה רבה לך(:
לגבי מבחן המתא"ם, הייתי שמחה לדעת האם אפשר לגשת אליו כבר אחרי השנה הראשונה?
כך שבמידה ולא אצליח לקבל את ציון היעד שלי, יתאפשר לי לגשת אליו שוב לאחר השנה השנייה.
ניסיתי לחפש מידע על כך באינטרנט, אך לא מצאתי לצערי.
תודה רבה!
היי קים, תודה רבה, מאוד שמח שהפוסטים האלו עוזרים.
בנוגע לשאלתך, האמת היא שאני לא יודע על שום מגבלה בנוגע למבחן המתא"ם. לדעתי אין סיבה שלא תוכלי לגשת אליו בסוף השנה הראשונה. אבל ייתכן ולא תכירי מספיק את החומר הנדרש בתחום הסטטיסטיקה ושיטות המחקר, אבל אפשר לעבוד על זה. בהצלחה!
שלום,
אשמח לדעת האם המתאם עד כדי כך אינטנסיבי?
אני עובדת כ 3/4 משרה, האם ניתן לשלבו עם עבודה?
תודה
שלום לירן – עבר הרבה זמן מאז שעשיתי את המתא"ם, יכול להיות שדברים השתנו. בכל מקרה אני חושב שאפשר בהחלט לשלב את הלמידה למבחן עם עבודה בסדר גודל כזה (כמובן, אין לי מושג מה עוד את עושה בחיים, אולי יש עוד דברים שגוזלים זמן). בכל מקרה קחי בחשבון שאולי בישורת האחרונה לקראת המבחן תצטרכי לפנות יותר זמן ללמידה וסימולציות.
היי ערן (וכולם)
קודם כל, פוסטים מדהימים. אני בעצמי חשבתי לכתוב דבר כזה בדיוק מהסיבות שציינת. שמח לראות שכבר קיים. מה שחסר לי הוא התייחסות למה שמגיע אחרי התואר השני, שזו הסיבה שהגעתי לכאן מלכתחילה. רציתי לדעת מה בעצם נותנת ההתמחות שאחרי התואר השני, ובפרט עבור המגמות הלא-טיפוליות (אני לומד במגמה הארגונית). ממה שאני רואה, ההבדל הוא רק ברישיון לטפל. אז למה צריך בכלל התמחות במגמות הללו (בהנחה ואני לא מתכוון לטפל באנשים, למרות שהחוק מתיר לי)?
כמה הערות לגבי המתא"ם:
1. אם אני זוכר נכון, כיום יש צורך במתא"ם עבור כל המחלקות בכל האוניברסיטאות. באופן אירוני, דווקא המגמות המחקריות-קוגניטיביות דורשות רק היבחנות במבחן, ולא מציגות רף לציון. אכן, נראה שהמתא"ם נועד יותר להתמודד עם המוני התלמידים שנרשמים (או לא נרשמים, במקרה של המחלקות המחקריות) מאשר לבחון את ההתאמה למחלקה. אבל בשביל זה יש את הראיון.
2. אני נבחנתי במתא"ם פעמיים. פעם אחת בשנת 2010, אז למדתי בפתרונות ולקחתי את הקורס המלא עם כל התוספות, ופעם שניה בשנת 2014, אז למדתי באופק מתא"ם ולקחתי קורס ללמידה בבית עם הסדנאות שהחברה מציעה. מהחוויה שלי, סדנאות הטקסטים של אופק היו הרבה יותר טובות משל פתרונות. הסדנה שינתה לגמרי את האופן בו אני ניגש לטקסט ובסופו של דבר אני חייב לי את הציון (המכובד) שקיבלתי. כמובן שייתכן שבינתיים גם פתרונות השתפרו. במה שנוגע לסטטיסטיקה קשה לי להשוות, כי בשנים שחלפו השתפרתי מאוד בתחום הזה ובאופן כללי לא השקעתי את אותו מאמץ בחלק הזה כמו שהשקעתי בפעם שעברה.
2. אני לא מסכים עם הטענה שאפשר ללמוד למתא"ם עם עבודה בסדר גודל כזה. בסופו של דבר, הציונים במבחן מתוקננים. זה אומר שבהנחה והנבחן הוא ברמה הממוצעת של שאר הנבחנים, אם הוא ישקיע פחות זמן בלמידה משאר הנבחנים, סביר מאוד להניח שיקבל ציון נמוך מהממוצע. יתירה מזאת, בחברות ההכנה יש סימולציות לאורך הקורס, שם הן מראות לתלמידים איפה הם ביחס לאחרים. מכאן שעל אלה שמצבם נמוך מהממוצע מופעל לחץ ללמוד יותר לפעם הבאה. אם אכן יוציאו בפעם הבאה ציון טוב יותר, יופעל יותר לחץ על אחרים וכן הלאה. כלומר, בסופו של דבר, מופעל לחץ גדול על כולם ללמוד בכל רגע פנוי. אלא אם כן הנבחן הוא מוכשר מאוד, יהיה לנבחן שעובד כל כך הרבה זמן מאוד קשה להתחרות במי שמקדיש את כל זמנו ללימודים. ונכון, הציון במתא"ם הוא לא הכל. אבל הוא הרבה והוא גם מהווה מקפצה משמעותית בדרך לקבלת מלגות שונות וכניסה למסלולים שונים (למשל ישיר לדוקטורט).
בהנחה שאני דוברת אנגלית שפת אם ומורה לאנגלית, בסטטיסטיקה אני בינונית…כמה משמעותי זה לעשות את הקורס דרך פתרונות במסלול העצמאי שהוא למידה מקוונת מול למידה בכיתה? אפשר ללמוד למבחן כזה בבית לדעתך?
הי, לצערי אני לא מכיר את המסלול העצמאי – זה לא היה בזמני. כדאי לברר עם סטודנטים שלמדו במחזורים האחרונים או להתייעץ עם פתרונות עצמם.
הי ערן,
אני סטודנטית שנה א למדעי ההתנהגות וחקר המוח.. התחלנו את הלימודים והעמיסו עלינו המון חומר קריאה מדעי באנגלית. הרבה סטודנטים נרתעים מזה ופונים לסיכומים ותרגומים.. הבנתי שמי שעושה את זה לא ישרוד הרבה זמן עם ממוצע טוב לאורך זמן. השאלה שלי היא אם האנגלית שלי בנונית האם כדאי לעשות כך כדי לקבל ממוצע גבוה? כי זה מאוד קשה ללמוד חומר כשאתה מתקשה בהבנת השפה…
דניאל – אני חושב שהתשובה מורכבת מגם וגם. אין ספק שזה קשה, בטח שבהתחלה, להתמודד עם האנגלית, וסיכומים ותרגומים מאוד מאוד עוזרים. מצד שני, גם במתא"ם וגם בכלל צריך לדעת לקרוא מאמרים באנגלית ובכלל בתחום שיש בו הרבה ספרות מקצועית באנגלית, זו מיומנות חשובה.
היי
מה היתרונות והחסרונות של לעשות מתאם בשנה ב מול שנה ג?
אני מתלבט..
הי – בעיני ההבדל העיקרי בין מתאם בשנה ב' או ג' הוא שאם אתה עושה את המתאם בשנה ב', תוכל להירשם במהלך שנה ג' לתואר השני ואם תתקבל, תוכל להמשיך ישירות. אם תעשה את המתאם בשנה ג', תיאלץ לחכות שנה בין התארים.
היי ערן,
אני עומדת לסיים בעז"ה תואר בביולוגיה חישובית ובשינוי אווירה מתכננת ללמוד פסיכולוגיה:). קיים מסלול השלמות לתואר ראשון בפסיכולוגיה בעלי תואר ראשון אחר באוניברסיטה העברית, שלוקח שנתיים בלבד וכמות מצומצמת של נקודות זכות (36). מניחה שאתה לא מכיר את המסלול אבל רציתי לשאול בגדול האם כדאי לשקול לוותר עליו כיוון שכמות קורסים קטנה יותר תשפיע על הכנה טובה פחות למבחן ואני מניחה שאחרי שנה א בלבד אולי יהיה קשה יותר לגשת אליו כך שבכל מקרה אצטרך לעשות אותו רק אחרי שנה ב ולחכות שנה נוספת (לפחות:). או שאין הרבה קשר בין הלימודים בתואר להכנה למבחן עצמו?.
בנוסף, האופציה השנייה שאני שוקלת היא ללמוד פסיכולוגיה כתואר ראשון חד חוגי בבר אילן בסוג של תכנית מצטיינים שכחלק ממנה מקבלים מנחה מטעם המחלקה. אני שואלת את עצמי האם זה יכול לעזור בקבלה לתואר שני מבחינת המלצות וכו' או שזה זניח לעומת הציונים.
תודה רבה!
הדס
שלום הדס – אני לא מכיר את התכניות שאת שואלת לגביהן. בכל מקרה, אני לא חושב שהלמידה למתא"ם תהיה מאוד מושפעת מכמות הקורסים שאת לוקחת בתואר הראשון. המתא"ם עוסק בעיקר בסטטיסטיקה (משהו שאם יש לך תואר בביולוגיה חישובית, אני מניח שאת מסתדרת איתו) ושיטות מחקר וקריאה באנגלית. אך אנא שימי לב שהפוסט הזה נכתב לפני כמה שנים טובות וייתכן והמבחן עבר שינויים שאני לא מודע להם. כדאי להתייעץ עם מישהו שמעורה יותר במצב הנוכחי.
בנוגע לאפשרות השניה, הציונים מאוד חשובים לקבלה לתואר שני, כולל המתא"ם. יחד עם זאת, יש ראיונות ואולי כאן יהיה משקל לתכנית הזו (למרות שלדעתי לא מבקשים המלצות בשלב זה). אני ממליץ לך להכנס לקבוצת לקראת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית בפייסבוק ולשאול שם.
שלום ערן! 🙂
אני סטודנטית לשנה ב׳ בתוכנית דו חוגית לפסיכולוגיה וסוציולוגיה אנתרופולוגיה במכללת עמק יזרעאל.
ראשית רציתי להודות לך מקרב לב על הבלוג שלך, נתקלתי בו בטעות בחיפוש אחר מידע על בחינת המתא״ם.
ייתכן והשאלה שלי תהיה שונה ומשונה במקצת משאר השאלות – מה היה המסלול שלך? מה למדת ואיפה? מה אתה עושה בהווה? אשמח מאוד לשמוע על המסלול שאתה עברת וכמה זמן לקח לך להגיע למקום בו אתה נמצא כיום.
תודה מראש על המענה ושוב תודה על הבלוג המעשיר!
שלום שיר – אני שמח שהבלוג ממשיך לתרום ולהעשיר, כמה שנים טובות אחרי שהפוסטים האלו נכתבו.
המסלול שלי היה כך: תואר ראשון בפסיכולוגיה וביולוגיה באוניברסיטת תל אביב ומיד לאחר מכן תואר שני בפסיכולוגיה קלינית של הילד, גם באוניברסיטת תל אביב. בערך שנה או שנה וחצי לאחר סיום התואר (כולל השלמת התזה) התחלתי התמחות בפסיכולוגיה קלינית במרפאה ציבורית בפתח תקווה, שם הייתי ארבע שנים ברצף. לפני שנתיים עברתי את בחינת ההסמכה כפסיכולוג קליני מומחה והמשכתי לעבוד כמומחה באותה מרפאה. תוך כדי ההתמחות פתחתי קליניקה פרטית בתל אביב ושם אני עובד היום. במקביל, השנה התחלתי דוקטורט בפסיכולוגיה באוניברסיטת בר אילן.
שלום ערן,
אני סטודנטית לפסיכולוגיה בשנה ב' ומתכוונת לגשת למתאם השנה. בכדי למקסם את הביצועים במהלך הקורס ובבחינה עצמה אני מעוניינת להתחיל להתכונן בקרוב ולחזור מעט על החומר או להתאמן בקריאה באנגלית.
רציתי לדעת האם יש לך המלצות ספציפיות לנושאים שכדאי להתכונן אליהם מראש? מהם הנושאים שדרושה היכרות מעמיקה וטובה איתם מעבר להכנה שאקבל בקורס עצמו?
אפשר לומר שאני מעט מעל הממוצע בסטטיסטיקה ובשיטות מחקר וטובה באנגלית אך כמעט לא נתקלתי בטקסטים מדעיים עד כה במהלך התואר.
תודה רבה!
שלום טל, לדעתי אם את מעל הממוצע בסטטיסטיקה וטובה בשיטות מחקר, אלו חלקים מאוד חשובים וטוב שאת מכירה אותם ומן הסם יעברו עליהם הרבה בקורס. אני ממליץ להתחיל לקרוא טקסטים מדעיים באנגלית, מאמרים בפסיכולוגיה בתחום שמעניין אותך זה כיוון טוב. בנוסף, עברו כמה שנים טובות מאז שעשיתי את המתאם ואני לא יודע מה קורה היום במבחן אז ממליץ לך להתעדכן, למשל בקבוצת הפייסבוק "לקראת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית". בהצלחה!
היי ערן, ראשית תודה. אני עוקבת אחר הפוסטים שלך מתחילת דרכי, מתקופה בה רק התחלתי להתעניין בדרך להיות פסיכולוגית (שנת 2012) ואני מוצאת בהם עדכניים ומדויקים עד היום.רציתי לשתף מהחויה שלי ואולי חקבל ממך המלצה להמשך. כיום אני בעלת תואר ראשון בהצטיינות במדעי ההתנהגות. לפני כשנה עברתי את מבחן המתא"ם הנוראי (אין לי דרך אחרת לתאר מבחן שכזה) ולצערי לא נחלתי הצלחה וסיימתי אותו בציון נמוך מהנדרש לקבלה לתואר שני (אני מעוניינת בפסיכולוגיה התפתחותית) בכל אופן לא יודעת איך אדם שאף פעם לא הצליח במבחנים תלויי זמן ולחץ יוכל להצליח במבחן כזה ולא משנה כזה זמן הוא ילמד (בתור אחת שמאמינה בסיסמא-"אין דבר העומד בפני הרצון"). החויה שלי מהמתאם הייתה נוראית! גם פיזית וגם מנטאלית, מבחינה רגשית פשוט קרסתי, אני יודעת מה אני מסוגלת ומכירה את היכולות שלי בתור בחורה שכל עולמה הוא העולם הטיפולי ופתאום, הגיע כלי הסינון הנוראי הזה שתוקף אותך מכל הכיוונים ושם לך תקרת זכוכית, שצריך יותר מפטיש כבד מאוד כדי לשבור. גם בהגשה לחריגים לא מוכנים אפילו לשמוע כי אתה "מס' לא מספיק טוב", אפילו רק להציץ במי שאתה זה לא מספק אף אחד.. רק כשתיהיה מס' גבוה אתה תהיה שווה התייחסות וחבל לי כי יש כ"כ הרבה אנשים "שיודעים" ללמוד או יותר טובים בסטטיסטיקה/אנגלית אך אינם מתאימים כלל לתחום, בקיצור- מבחן סינון עצוב שלא בוחן שום יכולת אלא רק נועד לסנן ומתאים יותר לתארים מחקריים (שבאופן אירוני בהם לא נדרשים למתאם). אני לא רוצה לוותר על החלום שלי לתת מעצמי למען אחרים אבל אני לא רואה את עצמי נכנסת שוב למערבולת הקשה הזו. אז לאחר שהתבכיינתי 😉 אשמח לדעת האם יש לך המלצה לתחום נוסף שקרוב לתחום ההתפתחותי ועוסק בטיפול בילדים ואבחון שאינו דורש את התהליך של מעבר מתאם (מאוד חשוב לי הפן האבחוני וגם תחום שניתן להשתכר בו בצורה הוגנת) .
מודה לך מאוד מאז ועד היום 🙂
שלום שיר,
אני עדן בת 20 מהוד השרון.
אני מעוניינת לשמוע יותר על הסיפור שלך, והקשיים, ואיפה את היום.
הרבה חששות שקיימות גם אצלי. קושי בזמן ולחץ במבחנים וזה רק בקצרה.
אני היום מנסה להתקבל לתואר ראשון בפסיכולוגיה ותקלתי בקשיים במבחן הפסיכומטרי ואני חוששת להמשך שיבוא מבחן המתא"ם. שוב מרכז הארצי..
eden.0540@gmail.com
בבקשה תשלחי לי הודעה למייל (ואם זה יתאים לך נתאם שיחת טלפון) זה מאוד חשוב לי לדעת מה כדי לעשות, לשאול שאלות, ולשמוע חוויות אישיות ממי שבתוך התהליך.
תודה רבה מראש אבין כל החלטה שלך:)
הי,
איזה בלוג עשיר!!!!! תודה רבה על המידע.
באוקטובר הקרוב אני אתחיל ללמוד לתואר ראשון בפסיכולוגיה במל"א, שאלתי היא האם אני כבר עכשיו יכולה להתכונן למבחן המתאם, כמו קריאת מאמרים וסטטיסטיקה, איפה אפשר למצוא מחקרים רלוונטים באנגלית? ומבחינת סטטיסטיקה – יש המלצה איך להתחיל?
הי מיטל, תודה רבה. אני שמח שהבלוג ממשיך להעשיר אנשים 🙂
בנוגע לשאלות שלך, אני במקומך הייתי מתחיל את השנה ולא חושב יותר מדי על המתא"ם. סטטיסטיקה את תלמדי הרבה בשנה הראשונה, אז זו הדרך להתחיל. בנוגע לקריאת מאמרים, אפשר פשוט לחפש ב google scholar מאמרים באנגלית, אבל אני לא כל כך יודע איך נראה היום המבחן ומה רמת הקריאה נדרשת. ממליץ לבדוק את קבוצת "לקראת תואר שני בפסיכולוגיה קלינית" בפייסבוק, בטח יהיו שם אנשים מעודכנים יותר.
שלום ערן וכולם,
איפה אפשר למצוא מאמרים שניתן להתקל בהם במתאם? (שלא במסגרת קורס או תשלום כלשהו)
אני בשנה בין לימודים ומעוניינת לשבת ולקרוא כל מאמר אפשרי מכל אסכולה. מכירה את google scholar והוא מותקן אצלי, אבל מה לחפש?
שלום ערן.
אני רואה שהפוסט לא פעיל כבר הרבה זמן אבל אני מנסה בכל זאת.
אני מתחילה בשנה"ל הקרובה תואר ראשון בפסיכולוגיה. ואני בפרוש שואפת להמשיך עם תואר שני קליני.
בסטטיסטיקה אני מאמינה שאני אהיה מהטובים.
אבל, אני מדברת אנגלית בסיסית בלבד, יש סיכוי בכלל לשפר את האנגלית עד כדי קריאת מאמרים אקדמיים ברמה שאצליח לקבל ציון הגיוני במתא"ם?
או שעדיף לי כבר עכשיו לשנות כיוון לעו"ס?
תודה רבה.
הי חדוי. לצערי אין לי ממש אפשרות לענות לך על זה. אני לא מכיר את הרמה הנדרשת מספיק לעומק. ממליץ לך לבדוק בקבוצת סטודנטים בפייסבוק או לברר עם אחת מהחברות שמלמדות למתאם.